בנקאות ובטחונות
שימו לב! ערבות בנקאית אוטונומית. האם הערבות באמת אוטונומית?
בין החברה הקבלנית והיזם נכרת הסכם עפי"ו התחייב הקבלן לבצע עבור הזים עבודות בנייה.
כפי שנדרש ועל-בסיס התחייבותיה בהסכם, המציאה החברה ליזם ערבות בנקאית, שהוצאה על-ידי הבנק של הקבלן.
לימים נתגלעה מחלוקת בין הצדדים שבעטיה פנה היזם ודרש מהבנק לפרוע הערבות.
החברה הגישה תביעה לסעד הצהרתי כנגד היזם שבמסגרתה עתרה למתן צו זמני שעניינו מניעת מימוש הערבות. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו דחה את הבקשה ואישר לבנק [כמשיב פורמלי בלבד] לפרוע את סכום הערבות ולהעבירו ליזם בעוד החברה מצד בקשה רשות לערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון.
כאן המקום לציין כי בערבות צוין [כמנוסח אגב בכל כתב ערבות בנקאית אוטונומית] כי "אנו נשלם לכם כל סכום הנקוב בדרישה ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות בתוספת הפרשי הצמדה, מבלי להטיל עליכם חובה לנמק או להוכיח את דרישתכם ומבלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת "הנערב". [ההדגשה אינה במקור – א.ש.]
ערבות זו היא ערבות בנקאית אוטונומית לכל דבר ועניין ללא כל קשר לכותרתה.
שאלת טיבה ומהותה של ערבות בנקאית [או אחרת] האם עצמאית היא או שמא תלויה ומותנית בקיום עסקת היסוד נבחנת אך ורק על-פי תוכן כתב הערבות עצמו. התנאי היחיד הנדרש בערבות לשם חילוטה, הוא שיגור הודעת דרישת פירעון ע"י היזם, עפ"י רוב בדואר רשום או שליח [ולא בפקס]
למעלה מן הנדרש אף נקוב בכתב הערבות כי מימושו איננו מותנה במתן נימוקים או הוכחות או אפילו... פנייה מוקדמת על הנערב [במקרה שלנו - הקבלן].
ומשהתחייבה החברה בהסכם וחתמה על נספח כתב ערבות אוטונומית, אין החברה כשלעצמה וכל מי מטעמה – כולל מנהלה המיוחד [במקרים של הליכי הקפאת הליכים או כינוס נכסים] לטעון בדיעבד כנגד היזם בדבר זכותו הלגיטימית והחוזית לדרוש את פירעון הערבות בטרם, וללא כל קשר לבירור או א מיצויו של כל הליך הקשר עם הפרת ההסכם [לכאורה ע"י היזם].
טענת החברה הייתה במקרה האמור כי היא סימה את חובותיה והתחייבויותיה לפי ההסכם ובכללן את כל עבודות הבנייה, ומנגד היה על היזם להשיב לידי החברה את הערבות.
בית המשפט העליון דחה את בקשת הקבלן מכל וכל ואף הרחיב בנימוקיו לפיהם הגם שהערבות נתנת כחלק מההסכם ועל-בסיס עסקת היסוד, אין בכך כדי לחתור או לגרוע מייחודה, מבידולה ועצמאותה של הערבות הבנקאית כפי שהיא עולה ומובנת ללא כל צורך בפרשנות שיפוטית כלשהי.
כלומר, כל עוד נקוב בערבות כי זו נתנת למימוש כנגד דרישה ובלא צורך בנימוק או בהוכחה, אין עילה למנוע את מימושה אלא במקרים חריגים ומיוחדים המערבים הוכחת תרמית ורמיה, אי-חוקיות או חוזר תום לב קיצוני ובולט ע"י מבקש מימוש הערבות. מעבר לכך קבע בית המשפט העליון, כי אין להתערב גם במסקנתו של בית המשפט המחוזי שקבע, כי הקבלן וכל מי מטעמו לא הוכחו ולו לכאורה את החריגים ההלכתיים הנ"ל, המצדיקים סטייה מן הכללים הנוגעים לתוקפה ומימושו של כתב ערבות בנקאית אוטונומית.
ראו גם:
רע"א 9161/03 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות הרצל 108 ואח'
פש"ר 001739/02 [בש"א 16920/02] רו"ח ברדיצ'ב [מנהל מיוחד] לחב' פויכטונגר תעשיות בע"מ נ' בנק הפועלים, UMI [ע"י ב"כ משרד אוסלנדר, שלו שות'] ואח'
